בן חנה ואברהם-יצחק, נולד ביום כ"ט באדר א' תרפ"ט (11.3.1929) בבריסל, בירת בלגיה, למשפחה שהיגרה מפולין. אליהו למד בבית-ספר צרפתי וקיבל גם חינוך יהודי. במלחמת- העולם השנייה הושמדה המשפחה בידי הנאצים ורק הוא ואחותו נותרו לפליטה. למד עברית מפי המורים המתנדבים חיילי הבריגדה היהודית בעת שירותם בבלגיה אחרי מיגור האויב ובעזרתם עלה ארצה בשנת 1945. שהה שנה בהכשרת עליית-הנוער בכפר רופין ואחר-כך יצא לעבוד. אליהו התערה במהרה בחיי הארץ והתחבב על חבריו בעליזותו ובשובבותו.

כחבר ה"הגנה" השתתף מראשית מלחמת-העצמאות בהגנת תל- אביב ובהתקפות על יפו וסביבותיה כלוחם בחטיבת "קריתי". אחר-כך התקבל ליחידה של משמר העם בשרונה, שנחשבה כגרעין ראשון של צבא סדיר במסגרת ה"הגנה". משם התנדב ליחידת החבלנים של מחוז תל-אביב, סיים את הקורס ויצא לפעולות. הוא השתתף בהתקפה הגדולה על העמדה בסחנה שביפו ואחרי כישלון ההתקפה בגלל עזרת הבריטים לערבים פוצץ בית מבוצר וקן-אויב בסמוך לו והתנדב להוציא את נפגעינו ממקום הפעולה על אף אש האויב. כן השתתף בהתקפות הגישוש על לוד ורמלה, בטיהור מחנה צריפין ממוקשי האויב ובביצורים ומיקושים של קווי-ההגנה בין כפר אונו לספרייה. בתקופת ההפוגה הראשונה חדרו אנשי חי"ם בטעות לשדה מוקשים שלנו ליד כפר אונו וכמה מהם נפגעו. אליהו חש לעזרתם ותוך כך דרך על מוקש והתרסק, ביום י' בסיוון תש"ח (17.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.